<h1>תשובת הראב"ד בסוף האורה לרש"י</h1>
<h2>דף נו:</h2>
כתב הרב רבי אברהם בר דוד ז"ל בתשובת שאלה אותן המרזבות שקורין קנו"ט בכלי היין כדי שיצא היין בקילוח דרך פי אותו כלי הוא כלי אחר לגבי כלי יין והוו להו שני כלים לענין ניצוק בר ניצוק. ונפקא מינה שאם נגע בקילוח שיוצא חוץ מן המרזב שמה שבתוך המרזב נאסר משום ניצוק ומה שבתוך הכלי הגדול של יין הוו בר ניצוק ומותר אף בשתייה. ועוד כתב הרב ז"ל שאף על פי שמקטף הגוי הקולח אינו משתכשך היין שבפנים ואין בו איסור אלא משום ניצוק וכן אם הוציא יין ממנו לתוך כלי שיש בו יין נסך הווי ניצוק בר ניצוק. וכתב הרב רבי יוסף ברבי חיים זצ"ל עוד יוצא לו מזה שאם החזיר הגוי השופתא שקורין אשפינ"א למרזב שקורין קנו"ט והשופתא קצרה שאינה עוברת חוץ למרזב מבפנים ואינה מגעת לחלל החבית ששיכשך בה היין שבחבית, אי נמי אי נגע בידו גוי בפי המרזב ואם יש בחבית קיתון של מים לבטל אותו יין שבתוך המרזב הנאסר במגע גוי, הרי כל היין שבחבית מותר בשתייה, שהרי שני כלים הם ואין חיבורן אלא חיבור ניצוק דהוא תערובות עד כאן לשונו. וכל זה הוא אם לא נתנו מים של יין תחילה קודם איסור זה שצריך שני כלים להתיר מטעם בר ניצוק, אבל אם נתנו מים בתחילה לתוך היין ויש ביין שיעור כדי לבטל היין האסור, אמרינן רואין את מינו כמי שאינו, ושאינו מינו רבין עליו ומבטלין אותו היינו המים ומותר שבחבית אף בשתייה, ואף אם נתערב בו יין האסור בהדיא, מיהו צריך למה שאמרנו מים רבין עליו ומבטלין אותו צריך שיהא שם מים כל כך שיבטלו טעם היין לגמרי עד שהיין לא יתן טעם במים אלא טעם לפגם כשאר איסורין, וצריך לדקדק שאם אחר שנתנו קיתון של מים לתוך החבית של יין הוציאו מקצת היין שישארו גם כן שיצאו מן המים לפי חשבון שאם יצא אחר כן חצי היין גם כן נחשוב שיצאו חצי המים וכן במקצתו לפי השיעור ואחר כן נחשוב המים הנשארים שם אם ישאר בהם כדי לבטל האיסור של עכשיו אותו שיצא עכשיו לתוך הכלים שיש בו היין אסור אף על גב דלענין ניצוק חשבינן כאלו הוא תוך החבית באיסורו הוא עומד שלחומרא חשבינן לזה מעורב אבל לא לקולא, הילכך היין שיצא הוא אסור, כן הוא כוונת הראב"ד ז"ל בתשובת שאלה.
<h2>דף עב:</h2>
כתב הרב רבי אברהם בר דוד ז"ל בתשובת שאלה אותן המרזבות שקורין קנו"ט בכלי היין כדי שיצא היין בקילוח דרך פי אותו כלי הוא כלי אחר לגבי כלי יין והוו להו שני כלים לענין ניצוק בר ניצוק. ונפקא מינה שאם נגע בקילוח שיוצא חוץ מן המרזב שמה שבתוך המרזב נאסר משום ניצוק ומה שבתוך הכלי הגדול של יין הוו בר ניצוק ומותר אף בשתייה. ועוד כתב הרב ז"ל שאף על פי שמקטף הגוי הקולח אינו משתכשך היין שבפנים ואין בו איסור אלא משום ניצוק וכן אם הוציא יין ממנו לתוך כלי שיש בו יין נסך הווי ניצוק בר ניצוק. וכתב הרב רבי יוסף ברבי חיים זצ"ל עוד יוצא לו מזה שאם החזיר הגוי השופתא שקורין אשפינ"א למרזב שקורין קנו"ט והשופתא קצרה שאינה עוברת חוץ למרזב מבפנים ואינה מגעת לחלל החבית ששיכשך בה היין שבחבית, אי נמי אי נגע בידו גוי בפי המרזב ואם יש בחבית קיתון של מים לבטל אותו יין שבתוך המרזב הנאסר במגע גוי, הרי כל היין שבחבית מותר בשתייה, שהרי שני כלים הם ואין חיבורן אלא חיבור ניצוק דהוא תערובות עד כאן לשונו. וכל זה הוא אם לא נתנו מים של יין תחילה קודם איסור זה שצריך שני כלים להתיר מטעם בר ניצוק, אבל אם נתנו מים בתחילה לתוך היין ויש ביין שיעור כדי לבטל היין האסור, אמרינן רואין את מינו כמי שאינו, ושאינו מינו רבין עליו ומבטלין אותו היינו המים ומותר שבחבית אף בשתייה, ואף אם נתערב בו יין האסור בהדיא, מיהו צריך למה שאמרנו מים רבין עליו ומבטלין אותו צריך שיהא שם מים כל כך שיבטלו טעם היין לגמרי עד שהיין לא יתן טעם במים אלא טעם לפגם כשאר איסורין, וצריך לדקדק שאם אחר שנתנו קיתון של מים לתוך החבית של יין הוציאו מקצת היין שישארו גם כן שיצאו מן המים לפי חשבון שאם יצא אחר כן חצי היין גם כן נחשוב שיצאו חצי המים וכן במקצתו לפי השיעור ואחר כן נחשוב המים הנשארים שם אם ישאר בהם כדי לבטל האיסור של עכשיו אותו שיצא עכשיו לתוך הכלים שיש בו היין אסור אף על גב דלענין ניצוק חשבינן כאלו הוא תוך החבית באיסורו הוא עומד שלחומרא חשבינן לזה מעורב אבל לא לקולא, הילכך היין שיצא הוא אסור, כן הוא כוונת הראב"ד ז"ל בתשובת שאלה.
